פסק-דין בתיק ב"ל 27824-01-11

התובע, הינו בעלים עצמאי של קו חלוקת עיתוני "ידיעות אחרונות" (להלן: "העיתון") וזאת החל משנת 1986. החל משנת 1993 ובנוסף לקו החלוקה, החל התובע לעבוד גם כסוכן מכירות עצמאי. ביום 1.1.08 התמנה התובע למנהל שכיר של מחלקת ההפצה והמכירות של העיתון באזור השרון.

בתביעתו הנוכחית, מבקש התובע להכיר באירוע לבבי שפקד אותו ביום 21.12.09 ככזה שנגרם בשל אירוע חריג שאירע בעבודתו במועד זה (להלן: "יום האירוע").

הנתבע, סירב להכיר באירוע כתאונה בעבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") (ר' החלטת הנתבע מיום 4.5.11). מכאן התביעה הנוכחית.

השאלה הדרושה הכרעתנו הינה, האם עלה בידי התובע להוכיח קרות "אירוע חריג" המצדיק מינוי מומחה רפואי.

לאחר שבחנו את הראיות אשר בפנינו ושמענו את העדויות, החלטנו כי התובע לא עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע חריג" בעבודתו במועד הנטען. להלן נימוקינו:

1.         בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/1) ציין התובע כי בתאריך             21.12.09: "לדברי החברים לעבודה, במהלך ישיבת עבודה קם שלום רפפורט להכין קפה ולפתע נפל ואיבד את הכרתו".

2.         בהודעה שמסר התובע לחוקר הנתבע (נ/2) סיפר, כי עד למועד האירוע עבד         כשכיר בעיתון, כמנהל אזור השרון באגף ההפצה והמכירות. בתפקידו זו             שימש כמנהל של כ-5-6 אנשי מכירות. מנהלו בתקופה הרלוונטית היה מר    מאיר גולדברג (להלן: "מאיר"). עבודתו כללה בעיקרה עבודת שטח ומעט           עבודה משרדית.

            התובע נשאל ע"י החוקר לרמת הלחץ הממוצעת בה נתון בעבודתו והשיב:        "אני עובד בלחץ גדול מאוד בדר"כ. אני נדרש לעמוד ביעדי מכירות        מוגדרים מראש ואם אני לא עומד בהם אז אני לא מקבל בונוס כספי וגם יש    חשש לתעסוקתי הרגילה. ביום עבודה ממוצע אני עובד מהר ותחת תחושת       לחץ. זהו ענף עם תחרות מטורפת... " (הדגשות הוספו).

בהמשך סיפר התובע על יום האירוע: "זה היה יום אינטנסיבי יחסית, היעד היה לנסות לסגור כמה שיותר לקוחות. באותה תקופה היה אמור לצאת    עיתון 'ישראל היום' במהדורת יום שישי ראשונה והיה לחץ גדול מאוד לקראת מה יהיה עם עיתון ידיעות אחרונות. היה עלינו לחץ גדול להגדיל מכירות באותה תקופה. עיתון יום שישי של ישראל היום יצא ביום שישי שלושה ימים לפני שאני חטפתי את השבץ שלי." (הדגשה הוספה).

            "... במהלך הישיבה אני קמתי להכין קפה ופתאום התמוטטתי...".

            לשאלת החוקר האם מדובר בלחץ קבוע או משתנה, השיב התובע: "יש לחץ     קבוע תמידי בעבודה שלי ובנוסף באותה תקופה היה הלחץ של יציאת          'ישראל היום' ביום שישי לראשונה'".

            התובע נשאל כיצד השפיע עליו הלחץ והשיב: "עבדתי יותר שעות, באותה         תקופה שקדמה לאותו אירוע הייתי מאוד עצבני ולחוץ אפילו בחיי            האישיים... כל דבר עצבן אותי באותה תקופה...".

3.         במסגרת תצהיר עדותו הראשית חזר התובע על עיקרי הדברים שמסר לחוקר. התובע אישר כי עבודתו מעצם טיבה כרוכה בלחץ, אלא שבתקופה הסמוכה לאירוע הלחץ היה גדול יותר, זאת בשל כניסת "ישראל היום" לשוק העיתונות (סע' 3ד-ה לתצהיר התובע). בתקופה זו, בשל החשש למקום העבודה ומקור הפרנסה, הדרישות והלחץ שהופעלו עליו כמנהל ההפצה, גברו באופן  משמעותי (סע' 3ח-ט לתצהירו). התובע חזר ואישר כי "באותה תקופה הסמוכה לאירוע עבדתי יותר שעות, הפכתי עצבני, מתוח, כפי שלא הייתי קודם" (סע' י לתצהירו).

            אשר ליום האירוע הצהיר התובע: "ביום 21.12.09, ארבעה ימים לפני   יציאת מהדורת סוף השבוע הראשונה של 'ישראל היום' נערך יום מכירות       מרוכז בו כל סוכני המכירות של המרחב יצאו לשטח עם משימות ויעדים         מוגדרים, במטרה להביא כמה שיותר עסקאות ולקוחות פוטנציאליים...           באותו היום, ארבעה ימים לפני יציאת העיתון 'ישראל היום' במהדורת סוף     השבוע הראשונה, המתח, הלחץ, הדרישות לעמוד ביעדים והחששות, היו     מירביים" (סע' 3יא לתצהירו).

            התובע חזר והצהיר כי בסוף יום המכירות נערכה ישיבה שבמהלכה, עת קם    להכין לעצמו קפה, התמוטט (סע' 3יא לתצהירו).

4.        בבית הדין העיד התובע כי היה מודאג כבר בתקופה של שנתיים טרם מועד       האירוע, עם הצטרפות עיתון "ישראל היום" לשוק העיתונות" (עמ' 3         לפרוטוקול, ש' 23-28), אלא שלדבריו מהדורת סוף השבוע הראשונה של "ישראל היום" יצאה כשלושה ימים לאחר האירוע הלבבי שפקד אותו (עמ' 3     ש' 20-21, 24).

            התובע הוסיף: "... זה נכון שמספר פעמים היו שמועות על הפצת עיתון            סופ"ש כעיתון מתחרה, ישראל היום היה צריך לצרת במהדורת סופ"ש וכל          פעם הוא לא היה מוכן לכך וכל פעם הוא היה נדחה.

            ...

            כל פעם שהייתה שמועה שהם יוצאים בסופ"ש כמובן שהיה לחץ וחרדה         והיה גם מתח ודריכות, למרות שזה לא היה מבוסס, אבל היו שמועות ועד             שלא קרה המקרה בפועל לא ביצענו שום מהלך.